בסיס מידע זה עוסק באירוע דרמטי שחל בשנת 1936. מאות מצעירי ארץ ישראל שנשלטה בידי רשות המנדט הבריטי, עזבו את משפחותיהם ויקיריהם והתנדבו להילחם בארץ רחוקה, בספרד, מול צבא הפאשיזם הספרדי שמרד בשלטון הדמוקרטי. אל הצבא המורד חברו כוחות צבא מאיטליה הפאשיסטית וגרמניה הנאצית. המתנדבים ידעו שאם כוחות השחור הפאשיסטיים לא יבלמו הם יטילו צל של כיבוש וטרור על העולם כולו; כפי שאכן אירע. מתנדבים יהודים נוספים ממדינות שונות מצאו גם הם את דרכם לספרד הדמוקרטית המתגוננת. אלה מהם שמצאו את ביתם בישראל לאחר המלחמה, פרטיהם כלולים גם הם בבסיס מידע זה. סה"כ כ-500 מתנדבים כלולים בבסיס המידע.
המתנדבים הארץ ישראלים חברו למחנה גדול של כ-40 אלף מתנדבים מכל רחבי העולם שבאו להילחם בשירות ממשלת ספרד והקימו את מה שנודע כ"בריגדות הבינלאומיות".
113 מהמתנדבים שפרטיהם כלולים בבסיס המידע נהרגו במלחמה בספרד. רבים בציבור אינם מודעים לאירוע זה וזיכרון המתנדבים נשכח.
לשימור זיכרון מעשה ההתנדבות הקימו ד"ר אלי בראונר וגב' נירה גרנטשטיין, את בסיס המידע הכולל את פרטי כלל המתנדבים שהיה להם קשר לארץ ישראל: אלה שיצאו מהארץ למלחמה ואלה שיצאו אליה ממדינות אחרות ולאחר מכן מצאו כאן את ביתם, לאחר תלאות מלחמת האזרחים ולעיתים גם לאחר נוראות מלחמת העולם השנייה.
בסיס המידע מכיל מידע שנאסף ממקורות מגוונים ובעיקר: ארכיון צה"ל, ארכיון לבון, ארכיון יד טבנקין, ארכיון ההגנה, מסמכים של הבריגדות הבינלאומיות המצויים בארכיון במוסקבה, עיתונות התקופה, ספרות רלוונטית, שאלונים שהפיצה למתנדבים "החברה הישראלית להיסטוריה" – חלקם אותרו במכון ההיסטורי היהודי בוורשה, מסמכי "ארגון חיילי הבריגדה המשוחררים". בנוסף לפרטים הכלולים בבסיס המידע, חומר רב ומגוון בדבר המתנדבים ובו גם המידע עליו נשען בסיס המידע, הופקד בארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי, המהווה חלק מהספריה הלאומית.
המטרה הינה שבסיס המידע ישמש למחקר וידע וכך יונצח זכר המתנדבים הארץ-ישראליים.
בסיס המידע מוקדש למתנדב הארץ ישראלי, הקצין מאיר לוי, היחיד מבין הנופלים הארץ ישראלים שמקום קבורתו היה ידוע. הוא היה אחד מבין 63 שבויים שמצאו את מותם במנזר בשם סאן פדרו דה קרדנה, ליד העיר בורגוס, ששימש כמחנה ריכוז פאשיסטי. מאיר לוי נולד ב-1909 לרחמים ואסתר לוי לבית פאפו. בן למשפחה ספרדית שמוצאה מסרייבו. נין לרב יהודה בן "פלא היועץ" שעלה לארץ ישראל ב 1832. היה פעיל במפלגה הקומוניסטית, ולחם בארץ לזכויות הפועלים. נפצע מירי בהפגנות ונאסר. לא היסס להגיש תביעה משפטית כנגד המשטרה הבריטית בגין פציעתו. ב- 1937 יצא את הארץ לספרד והצטרף למתנדבי הבריגדות. במהלך שירותו בבטליון ראקושי (Rakosi) ההונגרי הגיע לדרגת קצין. לאחר נפילתו בשבי חלה ונפטר ב–24.4.1939.
במחקר רב היקף אותר רישום הפטירה שלו ומקום קבורתו המדויק. אולם בית הקברות ששכן בחצר המנזר ובו נקברו האסירים שמתו, נהרס בידי הנזירים. לטענת הנזירים השרידים הוטמנו בבית הקברות הפעיל של המנזר. לאחר שנים של פניות לגופים שונים ודמויות ציבוריות כולל ממשלת ספרד, ניתן היתר לחפש את שרידי המתנדבים שהוטמנו בבית הקברות של המנזר. חפירות ארכאולוגיות נרחבות שערכו בבית העלמין של המנזר, העלו מגוון של ממצאים, אך לאחר בדיקות התברר שאין אלה שרידי המתנדבים. המאמצים לבירור מה אירע לשרידים של 63 המתנדבים שהיו קבורים במנזר, נמשכים.
ביו:
בראונר אלי
אני בעל תואר שלישי מאוניברסיטת בן גוריון בנגב. עבודת המחקר שלי עסקה במאפיינים של מלכ"רים שמביאים אותם להסטה מדרכם הנורמטיבית. סיימתי 42 שנות עבודה במשרד מבקר המדינה כמנהל אגף בכיר.
עוסק שנים רבות במחקר גנאלוגי. פרסמתי שני ספרים העסקים במתודולוגיית מחקר משפחתי. התמחיתי במחקר בכלל ומשפחות גליציה בפרט, תוך דגש על העיר המרכזית בה- לבוב. במחקרי אני נותן דגש ללימוד חיי היום יום של הדמויות המשפחתיות; אני עושה לאיתור מקורות מידע מגוונים על עיסוקיהם, מצבם הכלכלי, שירות צבאי, מגעים עם הרשויות, לימודים כולל איתור תעודות, תשלום מיסים ועוד.
פיתחתי מתודת מחקר לגבי שימוש במפות קדאסטר לאיתור מגורי משפחה, רכושה ושמות פטרונימיים.
מומחיות נוספת היא באיתור פרטי בני משפחה ששירתו בצבא האוסטרו הונגרי. כשהמטרה בעיקרה איתור תיקיהם האישיים המכילים מידע רב היקף.
התמחיתי גם במחקר לגבי בני משפחה ששירתו בצבאות הפולנים ובעיקר בצבא אנדרס.
בשנים האחרונות אני עוסק בכתיבת ספר מקיף על ההיסטוריה האזורית, תודות עמינו, החל משחר האדם וכלה בחורבנות ששמו קץ לממלכה היהודית. אבני הדרך לעבודה זו הם ראשי חץ וצלמיות שנמצאו בחפירות ארכאולוגיות.
